<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער תשיעי ס"י</h1>
<h2>דף נט:</h2>
היו מסובין לשתות יין ובא להן מין יין אחר כגון שהיו שותין אדום והביאו להם שחור ישן והביאו להם חדש אינן צריכין לברך ברכת היין שניה אבל מברך הטוב והמטיב. לר"ם. יש מן הגדולים שכתב שכל זמן שמביאין לו יין אחר, אפי' אין בו שנוי במראה ולא בחדש ולא בישן מברך הטוב והמטיב, וכן נתפשט המנהג. יש מן הגדולים שפסק שאם היה האחד ישן והאחר חדש צריך לברך על השני בורא פרי הגפן. ויש מי שאמר שאין מברכין בורא פרי הגפן בשום שנוי יין. כתב הרב בעל הלכות שאין מברכין הטוב והמטיב אלא אם כן השני טוב מן הראשון. ויש מי שאמר אע"פ שאינו חשוב הוא והוא שלא יהיה גרוע ממנו מברכין עליו הטוב והמטיב. ונתפשט המנהג שכל שנוי יין מברכין עליו הטוב והמטיב. יש אומרין אין מברכין הטוב והמטיב אלא אם כן היו שנים או יתר על שנים, אבל יחיד אינו מברך הטוב והמטיב. ויש מן הגדולים שכתב שהיחיד מברך שהחיינו. והרב בעל התוספות כתב שאין מברכין שהחיינו אלא על דבר חדש. וכזה ראוי להורות. רבים מגדולי המפרשים והמחברים כתבו שאין מברכין הטוב והמטיב אלא ביין לא במיני פירות ולא בשאר דברים. והראב"ד כתב שעל כל הדברים מברכים הטוב והמטיב בין בסעודה בין שלא בסעודה. וכבר נתפשט המנהג שאין מברכין הטוב והמטיב אלא על שנוי יין. יש מי שדקדק מלשון הר"ם שכתב היו מסובין לשתות וכו', דמסובין לשתות הוא שמברכין הטוב והמטיב, אבל אם בא להם יין אחר בתוך הסעודה אין מברכין הטוב והמטיב. ונתפשט המנהג שמברכין בשנוי יין הבא בתוך הסעודה. וכן נראה. יש מן הגדולים שכתב לפי סברת הראב"ד, שאם היו שותין יין בסעודה ובא להם שכר מברך הטוב והמטיב על השכר, שאין לו ברכה אחרת, שהפת או היין פוטר כל מיני משקין כמו שבארנו. אבל אם היו שותין שכר ובא להם יין אין מברכין על היין הטוב והמטיב מפני שצריך לברך עליו ברכת היין. ודבר של טעם הוא זה, אמנם כתבנו שאין המנהג לברך הטוב והמטיב אלא על היין לבדו. ויש מן הגדולים שכתב אם בא להם שנוי יין לברך ברכת המזון שאין מברכין עליו הטוב והמטיב הואיל ומברכין עליו ברכת המזון ובורא פרי הגפן. ודבר של טעם הוא זה.
